תקציר:
"החזק חזק"! הושיט סבא את החבל לקודי, מתעלם מהרעש שהקים הנשר. הציפור התחילה להרגיש את טעם החופש. קודי הרגיש את תזוזות הרוח מכנפי הנשר, ידיו רעדו אך הוא תפס בחבל בכל כחו. בינתיים קשר סבא את קשה החבל אל הארגז. הם חזרו על הפעולה שש פעמים. קושרים אל כל ארגז שלושה נשרים גדולים ופחדו של קודי מציפורי הענק כמעט נמוג. אך באותו רגע התעופף ג'ימי למעלה בצעקה, והם שמעו קולות רחוקים של פרסות סוסים. "הם באים", לחש סבא וידיו רטטו. קודי פעם עיניים מבוהלות והתאבן מאימה. כעת שום דבר לא הפריע לגרשון להדהיר את הסוס במהירות המרבית, וזה בדיוק מה שהוא עשה. מאחור, גם בלי שירותיה של האדמה, שמע קודי היטב את פרסות סוסיו של חיילי לריאוס. 'כנראה גם בארמון ראו את השיירה, ולכן הם מעלים את השר. איחרנו'. חשב קודי ומיתר נסתר פקע בנשמתו. כל אחד יכול היה לראות שלפי קצב ההתקדמות שלהם וקצב העלאת הגשר הם לא יצליחו לעלות אליו ויישארו בצד השני, נתונים לחסדיו של חיילי לריאוס שכבר נושפים בערפם. קודי עצם את עיניו בחזקה, ודמעות חמות נטפו על לחייו. -- מהכריכה האחורית.

עותקים