תקציר:
'גם היום קורנפלקס בחלב?" רוטנת הדס מול בתי, "אז אני מעדיפה לא לאכול. ובחדר המדרגות יש ריחות כל כך מגרים..." בתי מביטה בה בחוסר ריכוז, מחשבותיה משוטטות בטרקליני פאר. "מה את מסתכלת עלי ככה? כאילו את לא מרגישה לפעמים שהפכת לקערת חלב מהלכת, עם פתיתי קורנפלקס שטים בתוכה. לא, לא, בתי, אל תתחילי לדמיין לי את זה עכשיו, בבקשה!" הדס תולה את המעיל במקום המיועד לכך במסדרון, "חבל שלא יום שלישי היום". 'אז חבל שלא כל יום הוא יום שלישי", צוחקת בתי ועיניה בוהות בנקודה בלתי מוגדרת מולה. היא מקשקשת בכפית בתוך הקערה ומנסה להעלות פתיתי קורנפלקס נוספים, אלא שהניסיון נכשל. הקערה כבר ריקה. 'נכון, הרבה ימים אני חושבת שחבל שהיום לא יום שלישי", מסכימה איתה הדס במפתיע. "זה קורה לי כשאני רעבה ומה לעשות, ברוב הימים אני חוזרת רעבה הביתה וחושבת על ארוחת הצהריים הטעימה שהייתה יכולה להיות לי אם רק היה יום שלישי". "אההמממ..." מהמהמת בתי 'יש לך חברות שהאבות שלהן מבשלים לפעמים?'' שואלת הדס פתאום. 'לא יודעת. אף פעם לא חשבתי לשאול אותן". מושכת בתי בכתפיה, "לך יש חברות כאלה?" בתי מתקשה להתמודד עם המציאות הבלתי נעימה של בלגן בבית ובחפצים, העדר ארוחות מסודרות, ועוד כמה עניינים שמפריעים לסדר הטוב של ההתנהלות בבית. היא בורחת מהמציאות הזאת אל העלמה בטי, שלמרות היותה דמות דמיונית, הופכת לחברתה הטובה של בתי. הן יוצרות קשרים עמוקים ופנימיים ומגלות זו לזו סודות אישיים ביותר. כשעולמה של בתי ועולמה של העלמה בטי נפגשים, נדמה ששום דבר לא קיים מסביב. הקשר ביניהן נמשך, עד שהן מגלות שלפעמים חלומות... -- מהכריכה האחורית.

עותקים